שיפוץ מבנה מסוכן הוא צעד קריטי במטרה להחזיר בטיחות לדיירים ולהסיר את צו המבנה המסוכן שהוציאה הרשות המקומית. זהו תהליך שכולל בדיקה הנדסית, שיקום יסודי של האלמנטים הקונסטרוקטיביים, ולעיתים גם טיפול בחזיתות, פסיפסים וחיפויים שהתנתקו. במאמר זה נסקור את כל מה שצריך לדעת על שיפוץ מבנים מסוכנים לרבות מבנים מסוכנים בתל אביב, בהרצליה, בכפר סבא, ברמת גן וברעננה.
שיפוץ מבנה מסוכן – שלב אחר שלב
1. בדיקה הנדסית מקצועית
השלב הראשון הוא בדיקת מבנה על ידי מהנדס מוסמך, המגיש חוות דעת מפורטת לפי תקנות העירייה. חוות הדעת כוללת פירוט הליקויים והמלצה לתיקון.
2. תכנון ושיטת שיקום
בהתאם לדוח – מתוכננות העבודות: שיקום בטון, חיזוק ברזל חשוף, טיפול בסדקים, חיזוק חיפוי, איטום קירות, שיקום מסתורי כביסה ועוד.
3. ביצוע בפועל
שיפוץ מבנה מסוכן כולל לעיתים קרובות שיפוץ חזיתות בניין משותף, שיקום פסיפס בחזית, או חיזוק חיפויים רופפים בגובה באמצעות פיגומים או סנפלינג.
4. בדיקה מחודשת והסרת צו
בתום הביצוע – מוגשת חוות דעת מהנדס מסכמת לעירייה. לאחר אישור, מבוצעת הסרת צו מבנה מסוכן.
האם חייבים לבצע שיפוץ לכל הבניין או רק לאזור המסוכן?
לרוב, כאשר מתקבל צו מבנה מסוכן, יש חובה לטפל במפגעים שצוינו בדו”ח ההנדסי בלבד – אך בפועל, פעמים רבות מתגלה צורך בטיפול נרחב יותר. שיפוץ כולל של חזית הבניין (ולא רק תיקון נקודתי) מבטיח עמידה בתקנים, מניעת סיכונים עתידיים וחיסכון כלכלי בטווח הארוך.
מה עושים כשיש דייר סרבן שמתנגד לשיפוץ?
במקרה של שיפוץ בניין מסוכן, כל הדיירים מחויבים על פי חוק לקחת חלק במימון ובביצוע. דייר סרבן עשוי להיתבע משפטית ואף להישא בתשלום נוסף עבור עיכוב העבודות. בתי המשפט נוטים לפסוק לטובת נציגות הבית כאשר מדובר בטיפול במפגעים מסכני חיים או בתיקון הנדרש על פי צו עירייה.
מי אחראי לממן את שיפוץ המבנה?
האחריות לשיפוץ מבנה מסוכן מוטלת על כלל בעלי הדירות בבניין, בהתאם לשטח הדירה או כפי שנקבע בתקנון הבית המשותף. המימון אינו בא מהרשות המקומית, אלא מהדיירים עצמם – אך לעיתים ניתן לפרוס תשלומים, לגייס מימון חוץ־בנקאי או להסתייע בקרן תחזוקה של ועד הבית.
חובת הדיירים בשיפוץ מבנה מסוכן – ומה קורה כשיש סרבנים?
כאשר מוצא צו מבנה מסוכן, האחריות המלאה לביצוע התיקון חלה על כלל בעלי הדירות במבנה. החוק רואה בשמירה על בטיחות המבנה אינטרס ציבורי ראשון במעלה – ולכן כל עיכוב עלול להיחשב כהפרת חובה. במקרה שבו אחד הדיירים מתנגד לביצוע השיפוץ או מעכב תשלום, הוא עשוי להיחשב כדייר סרבן, והנציגות או יתר הדיירים רשאים לפעול משפטית נגדו. בית המשפט נוטה להורות על חיובו המלא בתשלום, ואף על כיסוי הוצאות נוספות שנגרמו בשל סירובו. בנוסף, סירוב לדחיית השיפוץ עלול להשאיר את צו המבנה המסוכן בעינו, מה שמונע מכירת נכסים, השכרת דירות, ולעיתים אף גורר קנסות או צווי פינוי.
לכן, חשוב שכלל הדיירים יגלו שיתוף פעולה מלא, יקדמו את ההליך מול הרשות המקומית, ויבחרו קבלן מוסמך שיבצע את העבודות כנדרש – לטובת כלל הדיירים וביטחונם האישי.
שיפוץ מבנה מסוכן בתל אביב
בעיר תל אביב מבנים רבים בני 40 שנה ומעלה, הוצאו מאות צווים למבנים מסוכנים. הגורמים הנפוצים: התנתקות פסיפס, קורוזיה בעמודים וסדקים חמורים. בעיר זו נדרשים לעמוד בתקנות מחמירות, כולל תיעוד הנדסי, צילומים לפני־אחרי, ודוח חתום להסרת צו.
שיפוץ מבנים מסוכנים בהרצליה
בהרצליה, שיפוץ מבנה מסוכן נפוץ בעיקר בבנייני שיכון ותיקים. העירייה מקפידה על עמידה בתקן בטון, בטיחות בעבודה בגובה, ולעיתים אף מחייבת איטום מחדש לחזיתות כחלק מהשיקום.
הסרת צו מסוכן בכפר סבא
כפר סבא מטפלת במבנים מסוכנים בעיקר בשכונות הוותיקות כמו רמז וברוך צ’יזיק. שיפוץ כולל לרוב חיזוק אריחים, תיקון קונסטרוקציה וחיזוק מסתורי כביסה.
שיפוץ מבנה מסוכן ברמת גן וברעננה
ברמת גן ורעננה, צווי מבנה מסוכן ניתנים לרוב על בסיס תלונות דיירים. ברוב המקרים מדובר בליקויים מתקדמים הדורשים שיקום יסודי – לרבות הסרת חיפוי, חיזוק פסיפס בגובה, או שיקום תקרות מרפסות.
איך בוחרים קבלן לביטול צו מבנה מסוכן?
מומלץ לבחור קבלן חיזוק אריחים בתל אביב או קבלן שיקום בעל ניסיון בפרויקטים של מבנים מסוכנים, כולל אישור רישום בפנקס הקבלנים, ליווי מהנדס קונסטרוקציה, ואחריות מקצועית של 5 שנים לפחות.
מה כולל שיפוץ מבנה מסוכן?
- שיקום בטון וברזל
- חיזוק אריחים רופפים
- שיקום פסיפס בגובה
- תיקון מסתורי כביסה
- סילר ואיטום לחזיתות
- הסרת צו מסוכן מול העירייה
טווח מחירים
עלות הסרת צו מבנה מסוכן תלויה בגובה הבניין, גישה לעבודה (סנפלינג / פיגום), כמות האלמנטים לשיקום, וחומרי גמר נדרשים. טווח מחירים נפוץ:
₪55,000 – ₪250,000 לבניין סטנדרטי.
שאלות נפוצות בנושא שיפוץ מבנה מסוכן
מבנה מסוכן הוא בניין שבו קיימים ליקויים בטיחותיים שעלולים לסכן חיים או רכוש – למשל בטון מתפורר, חיפוי נופל, חלודות בעמודים, תקרות סדוקות ועוד. בדרך כלל ההגדרה מגיעה מצו של העירייה לאחר בדיקת מהנדס.
יש לפנות מיד למהנדס מוסמך שיכין דו”ח מצב, ולהתחיל תהליך של שיפוץ, חיזוק ושיקום בהתאם לדרישות העירייה. יש להגיש דיווחים ולעדכן את מחלקת ההנדסה עד להסרת הצו.
צו מבנה מסוכן שאינו מטופל עלול להוביל לקנסות, תביעות מצד דיירים/עוברים ושבים, בעיות ביטוח, ולעיתים אף צו פינוי מיידי לדירות המסכנות חיים. מעבר לכך – לא ניתן למכור או להשכיר את הדירות עד להסרת הצו.
ניתן להוציא נגדו צו תשלום ואף תביעה בבית המשפט – אשר לרוב פוסקים לטובת הדיירים שנענו לצו. הסירוב נחשב הפרת חובה משותפת ומזכה את הנציגות בפיצוי.
לא בהכרח. ברוב המקרים נדרש טיפול יסודי בכלל הליקויים שצוינו על ידי מהנדס או פקח העירייה. תיקון חלקי לרוב לא מספק, ויכול לעכב את הסרת הצו או לגרור צו נוסף בעתיד.
תלוי במיקום ובסוג הליקויים. בעבודות בגובה בחזיתות – לרוב ניתן לבצע שיפוץ בסנפלינג. אך כשנדרש שיקום כבד, קילוף חיפויים או עבודה על מרפסות – לרוב יידרש פיגום.
בדרך כלל לא. טיפול בליקויים בהתאם לצו מבנה מסוכן אינו מחייב היתר בנייה, כל עוד מדובר בעבודות תחזוקה ושיקום ולא בשינויים מבניים או תוספות. בכל מקרה – כדאי לוודא מול מחלקת ההנדסה בעירייה.
בין מספר שבועות לחודשיים, תלוי בהיקף העבודות, גישה לאזורי העבודה, מזג האוויר ומספר הקומות בבניין. שלב הסרת הצו יכול להימשך עוד מספר שבועות לאחר סיום העבודות.
כן. כאשר מדובר בשיפוץ מבנה מסוכן, חשוב שהקבלן יהיה רשום ברשם הקבלנים, ובעל ניסיון מוכח בעבודות שיקום חזיתות, בטון, חיפויים ועבודות בגובה. עיריות רבות מחייבות זאת כחלק מדרישת הסרת הצו.
כן. קבלנים מקצועיים מעניקים אחריות של לפחות 5 שנים על עבודות שיקום בטון וחיפוי, בהתאם לתקני ת”י 1920, ת”י 2378 ות”י 4004. חשוב לוודא שהאחריות ניתנת בכתב ומגובה בביטוח מתאים.
