כאשר אנחנו הולכים ברחבי העיר, המבנים מסביבנו מספרים את ההיסטוריה שלה ואת התרבות שלה. אך מה קורה כאשר שיני הזמן משאירים את חותמם, והמבנים הללו הופכים להיות מסוכנים? בין אם מדובר במבנים היסטוריים הדורשים שיקום כדי לשמר את יופיים, או במבנים שפשוט הופכים להיות לא בטוחים לשימוש הציבור – הצורך לשקם ולשמר אותם הוא בלתי נמנע. במאמר זה נעמיק בהבנת הצורך בשיקום מבנים מסוכנים, בהיבט הכלכלי, והטכני, ונציע מבט מקיף על התהליכים, האתגרים והפתרונות העומדים בפני המעורבים בתהליך.
המשמעות של שיקום מבנים מסוכנים
הגדרת מבנה מסוכן מתייחסת למבנה שהופך לסיכון פוטנציאלי לאנשים, לסביבה או לרכוש הסמוך אליו. הסיכונים הללו יכולים להיות תוצאה של שנים של בלאי, פגיעה במבנה על ידי אירועים טבעיים כמו רעידות אדמה שריפות או הצפות, או גם בשל שגיאות וליקויים מהותיים בתהליך הבנייה, באופן הביצוע והן באמצעות שימוש בחומרי בנייה לא איכותיים ואינם עומדים בתקן הנדרש.
לעיתים, הדבר מתבטא בסדקים גלויים בקירות, בעמודים ובחזיתות המבנה, בנשירת טיח וחלקי בטון, ברזלים חלודים וחשופים, שקיעה של חיפויים בקומת הקרקע, בקריסת חלקי המבנה ובהתנתקות חיפוי חיצוני במעטפת כגון אריחי פסיפס, שיש ועוד. במקרים אחרים, הסיכון אינו גלוי לעין, וניתן לגלות אותו רק באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. יש חשיבות רבה בזיהוי מוקדם ובטיפול מתאים, כדי להבטיח את בטיחות הציבור מפני מפגע וחלילה אסון.
מה החשיבות של שיקום המבנים?
- בטיחות: הסיבה העיקרית ביותר להתערבות עירונית, או ארצית בנושא המבנים המסוכנים היא הצורך להבטיח את בטיחות האוכלוסייה. אפשר להעריך שבכל שנה, אלפי מבנים ברחבי העולם מתמוטטים בגין הזנחה, אי תחזוקה, תהליכי בלייה טבעיים או גורמים חיצוניים אחרים.. הפתרון לכך מתחיל במערך זיהוי וסיווג המבנים המסוכנים.
- שיקום מבנים הוא טיפול לבעיות קיימות ומניעת בעיות עתידיות שעלולות אף להחמיר עם הזמן ביחוד שלא ניתנת תשומת הלב המחייבת לליקויים במבנה
- שימור הנכס: מבנים ישנים לשימור או בעלי חשיבות ארכיטקטונית, הם פעמים רבות נכסים תרבותיים עבור כלל האוכלוסייה, ודורשים שימור מחמיר וקפדני.
- פגיעה בכלכלה וברכוש: בראש ובראשונה, יש הפסד הישיר שנגרם בעקבות התמוטטות מבנה: לעיתים יש פגיעה פיזית באנשים עצמם ואף פגיעה בנכסים הפרטיים. הנזק שנוצר גורר תביעות ביטוח וירידה של ערך הנכסים באותו השכונה או באזור.
- פגיעה בחיי אדם –ללא בדיקה שנתית שוטפת בה ניתן לגלות נזקים הסמויים לעין ואי טיפול מקדים עלולה לגרום כתוצאה מליקויים אלו לפציעה ( נפילת אריחים / חלקי בטון ממעטפת ) ואף לגבות חיי אדם במקרים קיצוניים יותר.
מהן השיטות והטכניקות של שיקום מבנים?
- בדיקה והערכה: בדיקה היא השלב הראשון, שבו נבחנת המצב הפיזי של המבנה.
- חיזוק ואיטום: הגברת עמידות המבנה על ידי הוספת חומרים שמסייעים ליציבות הבניין או שימוש בטכניקות איטום למניעת נזקי מים ולחות.
- שיקום תשתית יסוד – עיבוי יסודות נעשה באמצעות חפירה סביב תשתית קיימת ויציקת בטון מסביב לעמוד הבטון הקיים לתמיכה מוגברת למשקל המבנה.
- מסגרת פלדה ( מסגרת שלד ) – טכניקת בנייה של עמודים וקורות פלדה הבנויות ברשת מלבנית לתמיכה בגגות ובקירות הבניין אשר מחוברות כולם למסגרת. באמצעות טכניקה זו התאפשר לבנות את גורדי השחקים להם נדרשה תמיכה נוספת בשל גובהם ומשקלם הרב.
- מאמץ גזירה – תפקיד הקורה הוא להעביר את העומסים אל העמודים כאשר עומס הפועל על קורה ביו שני עמודים. על הקורה התומכת פועלים כוחות ועלולים לנתקה. מקסימום העומס יהיה בסמוך לעמוד. הניתוק יכול לקרות בכל נקודה על הקורה אך סביר מאוד שיהיה קרוב לעמוד שם העומסים החזקים ביותר. להתמודדות בתופעה זו מוסיפים מוטות ברזל מנוגדות לסדק וחישוקים
- שיקום וחיזוק באמצעות סיבי פחמן – זוהי שיטה חדשה לחיזוק מבנים באמצעות מריחת יריעות סיבי פחמן דקים, חזקים, בעל עמידות גבוהה ובמשקל אפסי, על קורות וקירות הבניין והמהווה תחליף יעל לכמויות גדולות של ברזל וליישום פשוט בגישה מוגבלת. השימוש בסיבים נועד לתוספת עומסים, תיקון ליקויים, חיזוק ושיקום ותיקונים בשל שינוי תכנוני.
- שיפוץ אסתטי: לאחר הבטחת עמידות המבנה, יש לבצע עבודות שיפוץ המקנה למבנה מראה חדש בכפוף להנחיית הרשות המקומית.
מי אנשי המקצוע המעורבים בשיקום מבנים מסוכנים?
מהנדס מבנים – אשר אחראי להעריך את תקינות המבנה ולאיתור בעיות וליקויים גלויים בבניין. מהנדס המבנה גם יפקח על העבודות והוא למעשה אמון על ההנחיות לשיקום ותיקון הליקויים בכדי להבטיח את יציבות הבניין ובטיחותו לציבור. לאחר ביצוע שיקום ותיקון הליקויים, ימציא מהנדס המבנים אישור על טיב העבודות תיקון הליקויים עפ״י ההנחיות. דו״ח המהנדס הוא הדו״ח שנשלח לרשות המקומית במקרה שזו הכריזה על בניין מסוכן. ללא הדוח ואישורו, לא יוסר צו מבנה מסוכן לבניין.
קבלן שיקום מבנים מסוכנים – אחראי לביצוע עבודות השיקום עפ״י הנחיות מהנדס המבנים. קבלן הביצוע יהיה מעורב בשלב ההריסה, הבנייה והגימור של עבודות השיקום.
מומחה שימור היסטורי – במידה ולמבנה יש משמעות היסטורית קרי מבנה שהוגדר כמבנה לשימור בעיריית תל אביב לדוגמה, יש חובה לשלב את מחלקת שימור מבנים בעיריית תל אביב. למחלקה זו ישנם תקנים והנחיות לאופן הביצוע וכן החומרים שיש להשתמש בהם ובלבד, בכדי לשמור על שלמות היסטורית של המבנה.
שיקום מבנים מסוכנים הוא לא רק צורך אלא גם אחריות. הבטחת הבטיחות של הציבור, מצדיקים את השקעת המאמץ והכסף. עם הכלים הנכונים, הידע והטכנולוגיה המתקדמת, אפשר להבטיח שמבנים אלו ימשיכו לשרת אותנו לשנים רבות ובבטיחות.
