בניין לשימור: שמירה על המורשת האדריכלית בישראל

בניין לשימור – שמירה על המורשת האדריכלית בישראל

בניינים לשימור הם עדות חיה להיסטוריה ולתרבות של מקום. בניין לשימור משקף את הסגנון האדריכלי, הטכנולוגיות, והערכים החברתיים של תקופות שונות. בישראל, ובמיוחד בערים ותיקות כמו תל אביב, חיפה וירושלים, בניינים לשימור מהווים חלק חשוב מהנוף העירוני ומהמורשת התרבותית.

מהו בניין לשימור?

בניין לשימור הוא מבנה שהוכרז כבעל חשיבות היסטורית, אדריכלית, תרבותית או לאומית. החוק מחייב לשמר אותו ולהגן עליו מפני הריסה או שינויים מהותיים.

מאפייני בניין לשימור

• גיל המבנה –  לרוב מבנים מעל גיל מסוים (בישראל, בדרך כלל מעל 50 שנה).
• ערך אדריכלי –  מבנים המייצגים סגנון אדריכלי מובהק או ייחודי.
• חשיבות היסטורית –  מבנים הקשורים לאירועים או אישים חשובים.
• ייחודיות –  מבנים בעלי מאפיינים ייחודיים או נדירים.

מהו מקור המושג "שימור":

היסטוריה:

המושג "שימור" בהקשר של מבנים התפתח במאה ה-19 באירופה. זה היה תגובה להרס מבנים היסטוריים במהלך המהפכה התעשייתית והעיור המואץ.

התפתחות השימור בישראל:

בישראל, המודעות לשימור התפתחה בשנות ה-80 של המאה ה-20. זה היה בעקבות הריסת מבנים היסטוריים רבים בשנות המדינה הראשונות.

הנחיות עירוניות לגבי מבנים לשימור:

תוכניות שימור:

רשויות מקומיות מכינות תוכניות שימור המגדירות אילו מבנים יש לשמר ואת רמת השימור הנדרשת.

דרגות שימור:

• שימור מחמיר: שמירה מלאה על המבנה, כולל פנים וחוץ.
• שימור חלקי: שמירה על חזית המבנה ואלמנטים מרכזיים.
• שימור מרקמי: שמירה על אופי הסביבה הבנויה.

הגבלות על שינויים:

• איסור על הריסה.
• הגבלות על תוספות בנייה.
• דרישה לשימוש בחומרים ושיטות בנייה מסורתיות בשיפוצים.

תמריצים:

• הקלות בארנונה.
• זכויות בנייה נוספות בתמורה לשימור.
• סיוע מקצועי ולעתים כספי מהרשויות.

חשיבות הבניינים לשימור:

שמירה על מורשת:

בניינים לשימור מספרים את סיפורה של העיר והמדינה. הם מהווים עדות פיזית להיסטוריה ולתרבות המקומית.

ערך חינוכי:

הם משמשים כ"מוזיאונים חיים", מאפשרים ללמוד על טכניקות בנייה, סגנונות אדריכליים ואורח חיים של תקופות קודמות.

זהות מקומית:

בניינים לשימור מחזקים את תחושת הזהות והשייכות של התושבים לעירם ולמדינתם.

ערך תיירותי:

ערים עם מבנים היסטוריים משומרים מושכות תיירים, מה שתורם לכלכלה המקומית.

איכות סביבה:

שימור מבנים קיימים חוסך משאבים בהשוואה להריסה ובנייה מחדש, ותורם לקיימות עירונית.

ערים מרכזיות בישראל עם בניינים לשימור:

מבנים לשימור בתל אביב:

• "העיר הלבנה": אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, המכיל את הריכוז הגדול בעולם של מבני באוהאוס.
• שכונות: נווה צדק, פלורנטין, לב העיר.
• מבנים בולטים: בית ביאליק, בית העיר, בית רוקח.

בניינים לשימור בירושלים:

• העיר העתיקה: אתר מורשת עולמית עם מבנים מתקופות שונות.
• שכונות: ימין משה, נחלאות, טלביה.
• מבנים בולטים: מגדל דוד, תחנת הרכבת הישנה, בית טיכו.

מבני שימור בחיפה:

• המושבה הגרמנית: אזור עם מבנים מהמאה ה-19.
• הדר הכרמל: שכונה עם מבני באוהאוס רבים.
• מבנים בולטים: בית הקרנות, מלון פנורמה.

מבנים לשימור בעכו:

• העיר העתיקה: אתר מורשת עולמית עם מבנים מהתקופה העות'מאנית.

מבנים לשימור בצפת:

• העיר העתיקה: מבנים מהתקופה העות'מאנית והמאה ה-16.

אתגרים בשימור מבנים:

עלויות גבוהות:

שימור מבנים יקר יותר מבנייה חדשה, בשל הצורך בחומרים מיוחדים ומומחיות ייחודית. שיפוץ בניין לשימור יכול לעלות פי שניים או שלושה משיפוץ של בניין רגיל, בשל הדרישות המיוחדות והעבודה המדוקדקת הנדרשת.

התנגשות עם צרכי פיתוח:

לעתים יש מתח בין הרצון לשמר מבנים לבין הצורך בפיתוח עירוני ובנייה חדשה.

התאמה לתקנים מודרניים:

יש אתגר בהתאמת מבנים ישנים לדרישות בטיחות, נגישות ואנרגיה מודרניות.

מחסור במומחים:

יש מחסור באנשי מקצוע המתמחים בטכניקות שימור מסורתיות.

תהליך השימור בבניינים:

סקר ותיעוד מבנה לשימור:

• מחקר היסטורי מעמיק על המבנה.
• תיעוד מצבו הנוכחי של המבנה.

תכנון בניין לשימור:

• הכנת תכנית שימור מפורטת.
• קבלת אישורים מרשויות השימור.

ביצוע:

• שימוש בחומרים ובטכניקות מסורתיות.
• שילוב זהיר של טכנולוגיות מודרניות.
• שיפוץ בניין לשימור דורש מומחיות מיוחדת ותשומת לב לפרטים, כדי לשמר את האותנטיות של המבנה תוך עמידה בתקנים מודרניים.

תחזוקה:

• תחזוקה שוטפת לשמירה על המבנה לאורך זמן.

חקיקה ורגולציה בישראל:

חוק התכנון והבנייה:

מסדיר את נושא השימור ברמה הארצית.

תמ"א 38:

מאפשרת חיזוק מבנים ישנים תוך שמירה על אלמנטים לשימור.

ועדות שימור:

פועלות ברשויות המקומיות לקביעת מדיניות שימור ואכיפתה.

מגמות עכשוויות במבנה שימור:

שימור בר-קיימא למבנה שימור:

שילוב עקרונות של בנייה ירוקה בתהליכי השימור.

שימוש מחדש אדפטיבי:

התאמת מבנים היסטוריים לשימושים מודרניים.

שיתוף ציבור:

מעורבות גוברת של הקהילה בתהליכי שימור.

טכנולוגיה בשימור:

שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו סריקה תלת-ממדית בתהליכי התיעוד והשימור.

סיכום:

בניינים לשימור הם נכס תרבותי, היסטורי וכלכלי. הם מספקים קשר מוחשי לעבר ומעשירים את הנוף העירוני. בישראל, עם ההיסטוריה העשירה והמגוונת שלה, שימור מבנים הוא אתגר מורכב אך חיוני. הוא דורש איזון בין שמירה על המורשת לבין צרכי הפיתוח המודרניים.

למרות האתגרים, השימור מציע הזדמנות ייחודית לחבר בין העבר, ההווה והעתיד. הוא מאפשר לנו לחיות בסביבה עשירה בהיסטוריה ובתרבות, תוך שמירה על הזהות הייחודית של ערינו. ככל שהמודעות לחשיבות השימור גוברת, כך גדלים הסיכויים שהדורות הבאים יוכלו גם הם ליהנות מהמורשת האדריכלית העשירה של ישראל.